#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם כל ישראל היו עולין בזמן בית שני, האם נשתיירה נבואה.	"ר""ל: נשתיירה.<div>ר' יוחנן: לא היה נשתיירה.</div>"	יומא פרק ראשון ט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנחתומין הלוקחים מעם הארץ חיטים כדי למכור לחם, מה צריכים להפריש ומה לא.	<div><div>תרומה לא מפרישים.</div></div>חלה ותרומת מעשר מפרישים, ונותנים לכהן.&nbsp;<div>מעשר ראשון ומעשר עני מפרישים, ולא צריכים לתת.&nbsp;<br></div><div>מעשר שני מפרישים, ואין צריכים להעלות לירושלים.</div>	יומא פרק ראשון ט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא מפרישים הנחתומים תרומה גדולה.	"כי יוחנן כה""ג שגזר על הדמאי לא גזר על תרומה, כי שלח וראה שמפרישים תרומה גדולה."	יומא פרק ראשון ט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה הנחתומין לא נותנים מעשר ראשון ומעשר עני, ורק מפרישים.	"מספיק להפריש כדי להפקיע מאיסור טבל, ואין כאן אלא ספק גזל לוים ועניים, ויכול לומר להם: הביאו ראיה שהע""ה לא הפריש."	יומא פרק ראשון ט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע פטרו את הנחתומים להעלות את המעשר שני של דמאי לירושלים.	<div>משום שהפרהדרין החדשים היו מכבידים עליהם עלילות, ומכריחים אותם למכור בזול.</div>	יומא פרק ראשון ט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'יראת ה' תוסיף חיים ושנות רשעים תקצרנה'. מה דורשים על הפסוק.	"רבב""ח בשם ר' יוחנן. יראת ה' תוסיף חיים זה בית ראשון ששמשו בו י""ח כהנים.<br>שנות רשעים תקצרנה זה בית שני ששמשו בו יותר משלש מאות כהנים, 40 שמעון הצדיק, 80 יוחנן כה""ג, 10 ישמעאל בן פאבי, [ואמרי לה] 11 ששימש ר' אלעזר בן חרסום. יוצא שלא הוציאו שנתם."	יומא פרק ראשון ט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מקדש ראשון חרב בגלל ע""ז ג""ע וש""ד. ע""ז מנלן."	כִּֽי־קָצַ֥ר הַמַּצָּ֖ע מֵֽהִשְׂתָּרֵ֑עַ וְהַמַּסֵּכָ֥ה צָ֖רָה כְּהִתְכַּנֵּֽס. אמר ר' יונתן: 'מהשתרע' לשון רע אחר [שני רעים] והוא הצלם של מנשה.	יומא פרק ראשון ט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<b>מקדש ראשון חרב בגלל ע""ז ג""ע וש""ד.</b> מי בכה כשהגיע לפסוק כִּֽי־קָצַר הַמַּצָּע מֵֽהִשְׂתָּרֵעַ וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּֽס."	"א""ר שמואל בר נחמני: כי מטי ר' יונתן להאי קרא בכי, אמר: מי שנאמר עליו 'כונס כנד מי הים', נעשית לו מסכה צרה [כשתי נשים לאיש אחד, כמו 'וכעסתה צרתה'. 'ואשה אל אחותה לא תקח לצרור']. 'כהתכנס' לשון 'כונס'"	יומא פרק ראשון ט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מקדש ראשון חרב בגלל ע""ז ג""ע וש""ד. גילוי עריות מנלן."	שנאמר 'יען גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון'.	יומא פרק ראשון ט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מקדש ראשון חרב בגלל ע""ז ג""ע וש""ד. מה לומדים מהמילים 'וברגליהן תעכסנה'."	"א""ר יצחק שהיו מביאות מור ואפרסמון ומתיזין על בחורי ישראל.&nbsp;&nbsp;"	יומא פרק ראשון ט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מקדש ראשון חרב בגלל ע""ז ג""ע וש""ד. שפיכות דמים מנלן."	שנאמר 'וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד וכו''.	יומא פרק ראשון ט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מקדש ראשון. איזה ג' עבירות עשו חוץ מע""ז ג""ע וש""ד."	רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ. מיכה.	יומא פרק ראשון ט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מקדש ראשון. איזה ג' עונשים קיבלו.	לכן בגללכם ציון שדה תחרש, וירושלים עיין תהיה, והר הבית לבמות יער.	יומא פרק ראשון ט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מקדש ראשון מנין שגם בו היתה שנאת חינם.	"מְגוּרֵי אֶל־חֶרֶב הָיוּ אֶת־עַמִּ֔י.<br>וא""ר אלעזר אלו בני אדם שאוכלין זה עם זה, ודוקרים זה את זה בחרבות שבלשונם."	יומא פרק ראשון ט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<i>מקדש ראשון.</i> מְגוּרֵי אֶל־חֶרֶב הָיוּ אֶת־עַמִּי לָכֵן סְפֹק אֶל־יָרֵך. אם כן למה נאמר שרק בבית שני היתה שנאת חינם.	כי בבית ראשון זה היה רק בנשיאי ישראל, שנאמר בתחילת הפסוק&nbsp;זְעַק וְהֵילֵל בֶּן־אָדָם כִּי־הִיא הָיתָה בְעַמִּי. ותניא: יכול לכל, תלמוד לומר הִיא בְּכָל־נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל.	יומא פרק ראשון ט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע נתגלה קץ בית ראשון ולא בית שני.	ר' יוחנן ור' אלעזר: ראשונים שנתגלה עוונם [לא היו מכסים פשעיהם] - נתגלה קיצם.&nbsp; אחרונים שלא נתגלה עוונם [בני מקדש שני רשעים היו בסתר] - לא נתגלה קיצם.	יומא פרק ראשון ט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי עדיף דורות ראשונים או אחרונים.	"<ul><li>לר' יוחנן טובה ציפרנם של ראשונים מכרסם של אחרונים, ובירה תוכיח שחזרה להם. וכן אמר ר' אלעזר: תנו עיניכם\עידיכם בבירה. [בנין הבית עֵד לכם בדבר שלא חזר לנו וחזר לראשונים].</li><li><span style=""text-align: start;"">לר""ל דורות אחרונים עדיפי, שעוסקים בתורה אפילו בשיעבוד מלכויות.</span></li></ul>"	יומא פרק ראשון ט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שנא את בני בבל ומדוע.	ריש לקיש, משום שלא עלו בימי עזרא ומנעו שכינה לשרות בו.	יומא פרק ראשון ט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אִם־חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף וְאִם־דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָֽרֶז׃ מה דרש על זה ריש לקיש. ומתי.	ריש לקיש רחץ בנהר ורבה בר בר חנה נתן לו את ידו, אמר ריש לקיש סנינא לכו בני בבל שלא עליתם כולכם בימי עזרא.&nbsp;<div>ודרש: אם עשיתם עצמכם כחומה ועליתם כולכם בימי עזרא - נמשלתם ככסף שאין רקב שולט בו [כך לא הייתם חסרים שכינה], עכשיו שעליתם כדלתות [שער שיש בו שני דלתות, פותח אחד וחבירו סוגר, כך עליתם לחצאין] נמשלתם כארז שהרקב שולט בו [מקצתו תולעת אוכלתו מתוכו ומקצתו קיים, כך קצת חזון שכינה היה שם, וכלו לא היה].&nbsp;</div><div>מאי ארז? אמר עולא: ססמגור [שם תולעת], מאי ססמגור? [כלומר, למה נמשלו בבית שני לססמגור לענין שריית שכינה], אמר רבי אבא: בת קול [נשתייר להו, כאשר נשאר מן הארז מקצת מועט],&nbsp;כדתניא: משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל, ועדיין היו משתמשין בבת קול.</div>	יומא פרק ראשון ט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע לא דיבר ריש לקיש אפילו עם ר' אלעזר שהיה מרא דארעא דישראל.	כי עם מי שהוא דיבר היו נותנים לו עיסקא בלא עדים.	יומא פרק ראשון ט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עם מי דיבר ריש לקיש.	עם זעירי.	יומא פרק ראשון ט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע לא שרתה השכינה בבית שני.	"לר""ל משום שלא עלו כולם.<br>לר' יוחנן משום שהשכינה שורה רק באהלי שם, ובית שני נבנה ע""י פרסיים בני יפת."	יומא פרק ראשון ט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי נסתלקה רוח הקודש מישראל, ובמה היו משתמשים.	דתניא: שמתו נביאים אחרונים, חגי זכריה ומלאכי, נסתלקה רוח הקודש מישראל, ועדיין היו משתמשין בבת קול.	יומא פרק ראשון ט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע נמשלה עליית היהודים בבית שני לדלת, 'אם דלת היא נצור עליה לוח ארז'.	כמו שער שיש בו שתי דלתות, אחת פתוחה ואחת סגורה, כך הם עלו לחצאין. חלק כן וחלק לא.&nbsp;	יומא פרק ראשון ט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מפני מה חרבה שילה.	"רבי יוחנן בן תורתא {הוא הנכרי שמכרו לו פרה ולא רצתה לעבוד בשבת והתגייר}: משום גילוי עריות ובזיון קדשים. <br>אמר ר' שמואל בר נחמני א""ר יוחנן לא חטאו בני עלי, מתוך ששהו את קיניהם כאילו שכבום, שביטלום מפריה ורביה.<br>ובזיון קדשים שלקחו בשר חי מהקרבן לפני שהקטירו את החלב. דכתיב גַּם בְּטֶרֶם יַקְטִרוּן אֶת הַחֵלֶב וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן וְאָמַר לָאִישׁ הַזֹּבֵחַ תְּנָה בָשָׂר לִצְלוֹת לַכֹּהֵן וְלֹא יִקַּח מִמְּךָ בָּשָׂר מְבֻשָּׁל כִּי אִם חָי:&nbsp;וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם הַחֵלֶב וְקַח לְךָ כַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ וְאָמַר לו לֹא כִּי עַתָּה תִתֵּן וְאִם לֹא לָקַחְתִּי בְחָזְקָה: וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד אֶת פְּנֵי יְיָ כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים אֵת מִנְחַת יְיָ:"	יומא פרק ראשון ט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי פרהדרין.	פורסי [פקידי המלך].	יומא פרק ראשון ט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בני עלי באמת חטאו בגילוי עריות.	"אמר ר' שמואל בר נחמני א""ר יוחנן לא חטאו בני עלי, מתוך ששהו את קיניהם [שהיו מביאות במלאות ימי לידתן ליטהר לאכול בקדשים, והם היו בעלי גיאות והיו מתרשלין בהקרבתן, והנשים ממתינות שם עד שיקריבום, ומשתהות מלחזור למקומן אצל בעליהן, ומבטלין את הנשים מפריה ורביה] מעלה עליהן הכתוב כאילו שכבום."	יומא פרק ראשון ט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי היה רבי יוחנן בן תורתא.	הוא הנכרי שמכרו לו פרה ולא רצתה לעבוד בשבת והתגייר.	יומא פרק ראשון ט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שאסור לאכול מעשר שני חוץ לירושלים.<br>ועל מה סמכו חכמים כדי לפטור את הנחתומים להעלותו לירושלים.	שנאמר 'לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך וכו'.<br>וחכמים שהקילו עליהם סמכו על כך שרוב עמי הארץ מעשרים.&nbsp;<br>	יומא פרק ראשון ט א		
